החלטה בתיק סע"ש 19788-03-13

1.     בפני בית הדין בקשת הנתבעת לסילוק תביעת התובע על הסף מחמת התיישנות.

2.     התובע עבד אצל הנתבעת כשומר החל מ 11/2000 ועד 7/2005.

התובע יחד עם עובד נוסף, הגישו תביעה כנגד הנתבעת לתשלום זכויות סוציאליות שונות בתיק עב 1594/05.

(התובע הפסיק את עבודתו ביולי 2005. התובע הגיש את תביעתו הראשונה באפריל 2005)

תביעה זו הסתיימה בהסכם פשרה בין הצדדים אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 16/3/06.(להלן: ההסכם)

3.     על פי הסכם זה על הנתבעת היה לשלם לתובע סך של 34,100 ש"ח ברוטו לסילוק סופי מלא ומוחלט של כל טענות הצדדים.

אולם, ביחס לחסר בהפרשות לפנסיה נקבע בהסכם זה שקיבל כאמור תוקף של פסק דין:

" בתוך 14 יום, תבדוק ב"כ הנתבעת האם הופרשו הפרשות בחסר עבור התובע לחברת מגדל ותודיע על כך לב " כ התובעים בצירוף אסמכתא .  אם יתברר כי היו הפרשות בחסר , יקוזז הסכום שהופרש בחסר מסכום המשכורת ששולמה לתובע ביתר בחודש 7/2005 ( 3,472.38 ש"ח) אם יתברר כי  חסרות הפרשות בסכום העולה על סכום המשכורת ששולמה ביתר , יתווסף הסכום העודף לתשלום בהתאם להסכם זה . אם יתברר כי לא היו הפרשות בחסר או כי סכום המשכורת העודפת עולה על החסר בהפרשות , יופחת הסכום ששולם לתובע בעודף , מסכום הפשרה בהתאם להסכם  זה.

אם בין הצדדים תישאר מחלוקת בנקודה זו , תעמוד לתובע הזכות להגיש תביעה רק בעניין זה (הפרשות בחסר לתגמולים למגדל) לבית הדין .

הנתבעת תספק לשני התובעים מכתבי שחרור לכספים שהצטברו לתגמולים וכל מסמך רלוונטי הנחוץ לצורך זה." (ההדגשה שלי ש.ש)

4.     ביום 11/3/2013 התובע הגיש תביעתו זו שבפנינו לפיצוי בגין הפרשות בחסר לביטוח מנהלים המסתמכת על הסכם הפשרה.

5.     בבקשתה לסילוק על הסף טוענת הנתבעת כי התובע עבד אצלה מ 11/2000 ועד 7/2005 ועל כן תביעתו התיישנה כליל לפי סעיף 2 לחוק ההתיישנות.

עוד טוענת הנתבעת כי גם אם הייתה נשמעת טענה כי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום 16/3/06, מועד מתן פסק הדין בתיק עב 1594/05 הרי שאין מחלוקת כי עברו 7 השנים של תקופת ההתיישנות.

6.     התובע טוען כי תקופת ההתיישנות של פסק דין קבועה לפי סעיף 21 לחוק ההתיישנות,  התשי"ח - 1958   הינה 25 שנים:

" פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא - כדי לבצעו , רשאי החייב לטעון טענת התיישנות .".
סעיף זה אינו מבחין בין פסק דין שניתן לאחר שמיעת ראיות לבין פסק דין שאישר פשרה  -או הסכם בין הצדדים, על כן,  הנתבעת  נדרשה בפסק הדין  " בתוך 14 יום" לבדוק" האם הופרשו הפרשות בחסר עבור התובע לחברת מגדל ותודיע על כך לב " כ התובעים בצירוף אסמכתא" וכן  " הנתבעת תספק לשני התובעים מכתבי שחרור לכספים שהצטברו לתגמולים וכל מסמך רלוונטי הנחוץ לצורך זה"  אולם לנעשה  דבר ע"י הנתבעת ו/או באי כוחה עד לעצם היום הזה. על כן לא התיישנה תביעתו לגרסתו.

לגישת התובע, בין אם נמנה 25 שנים מיום   מתן פסק הדין או רק 7 שנים כטענת הנתבעת, עדיין תקופת ההתיישנות טרם חלפה .

7.     עוד טוען התובע כי בכל מקרה תקופת ההתיישנות לא חלפה שכן לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות  היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת - ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה.

8.     על פי סעיף 8 לחוק אם נעלמו מן התובע -העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.